אל תפתחו לכעס את השער!

היום אנחנו חיים בעולם אלים מאוד. זה מתבטא בכל הרמות: מצד אחד טרוריזם עולמי, גזענות, אנטישמיות, מלחמות וכד', מצד שני, אלימות בקרב בני הנוער, אלימות במשפחה, אלימות בחצר ביה"ס או בכיתה. בנושאים אילו נכתבו לא מעט מאמרים , ספרים(לא מזמן קראתי כמה כאלה). יש לזה הסברים שונים ועצות שונות על מניעתם. היום אני רוצה לדבר על רגשות שלנו שיכולים לפתוח את השער לאלימות. כול אחד מאתנו במצב מסוים מרגיש כעס, רוגז, עצבנות. אין דבר זה לגיטימי מאוד. כעס – אחד מרגשות של האדם כמו שמחה, עצב או מבוכה. לפעמים אפילו אדם קרוב מאוד יכול לעצבן אותנו עד כדי כך שבא לתת לו סטירה. לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לסיבה של כעס, ובועטים בתיק, בכיסא, או נותנים אגרוף בקיר. לעתים קרובות תוקפנות יכולה להביא אותנו למצב שתגובתנו אגרסיבית מידי בהשוואה לגירוי.איך זה אצל הילדים ? אמרת משהו, הסתכלת על מישהו, שכחת להחזיר בזמן...וכד' וזה נגמר בקללות או במצב גרוע יותר במכות. מוכר? וטוב, אם זה לא היגיע עד לכך. אז מה עושים עם כעס אשר פורץ החוצה? כדי להימנע ממצבים לא נעימים ולהזהיר את עצמנו מתופעות לא רצויות, פסיכולוגים ממליצים כמה אופציות להבעת הכעס: 1. להוציא את הכעס על חפץ ניטראלי. 2. לשיר שיר האהוב עליכם. 3. לסמן מטרה על הקיר, על העץ וכד' ולזרוק בה כדורי חול רטוב. 4.פשוט לקפוץ. . 5לפוצץ בועות סבון. 6.לבעוט בשק אִגרוף. 7.למחוק את הלוח בכיתה או לעזור בניקיון הבית. 8. להשקות פרחים. 9.לצאת החוצה ולעשות כמה סיבובי סביב לביה"ס או לבית. 10. לכמת מספר דפי נייר ולאחר מכן לזרוק לפח. 11. לקרוע מספר דפי נייר. 12. במהירות לצייר את המעליב שלך ועוד יותר מהר לקשקש על הציור 13. לשחק בכדורגל שולחני או טניס. 14.כל פעילות ספורטיבית. 15. לכתוב למעליב מכתב ולפרט בו את הטענות שלכם ולאחר מכן לקרוע אותו ולזרוק. אל תתנו לכעס לשלוט עליכם. בהצלחה!

אתרים המומלצים

http://www.orianit.org/fmorim/ הפורום הגדול למורים ולגננות
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Olim משרד החינוך אגף קליטת תלמידים עולים
http://play.ekoloko.com/ekoloko/login.html?language=iw&username=solnthe& אקולוקו
http://www.mikragesher.org.il/titles/bereshit/peiluyot/index.html סיפורי האבות . בראשית
http://olim.cet.ac.il/olim/index.aspx האולפן הוירטואלי
http://www.cet.ac.il/hama/ מרק"ם חמ"ע
ובנוסף אני ממליצה על הבלוג של החברה שלי ללימודים ,אנה, בנושא משחקים www.learn-a-game.com

השפעת האינטרנט לחיינו יום יומיים ולאופן הלמידה .

שבוע טוב לכולם !

בשבת היתי עסוקה בקריאת מאמרים רבים ,אך בכל זאת חיכיתי למוצאי שבת כדי שוב לגשת למחשב , לקרוא חדשות, לבדוק דואר אלקטרוני ולהיכנס לבלוג שלי. היום אני לא מתארת את חיי בלי כל סוגי השירות אשר אינטרנט מספק לי. ומה אתם תגידו ?
במאמרו "האם גוגל עושה אותנו טיפשים ? מה עושה האינטרנט למוח שלנו" ניקולס קאר ATLANTIC MONTHLY) ,2008) טוען שבזמן אחרון הוא מרגיש שינויים משמעותיים במוחו , בצורת חשיבתו ובהבעה , בקריאה ובכתיבה , באופן הריכוז בזמן הקריאה, הכתיבה או בזמן ביצוע מטלה כל שהיא. הוא מעלה לדיון את הבעיה במצב הקיים .
מצד אחד זה מפריע לו. משהו חדש , לא רגיל ולא מקובל בחברה מסורתית אקדמית . הוא מאשם מדיה בכל השינויים. לפי טענו אינטרנט מאפשר היום גישה מידית , בקליק אחד , למאגרי המידע שונים וזה גורם לכך שקריאה עמוקה משמעותית הופכת לסריקה מהירה , הכתיבה רב שלבית , ממושכת – להעתקה והדבקה ממקורות שונים עם הוספת פרשנויות. עוד בעיה אחת(האם זו בעיה?!) שיצר אינטרנט – שימוש רב בכל מיני אמצעי תקשורת שלו (צ'ט, ICQ, FACE BOOK וכד') ע"י ילדים ונוער. רוב ההורים היום לא יכולים לבדוק, לבקר את ילדיהם . לאשר , לאסור או לכוון את אופן וסגנון תקשורתם.כל הזמן הפנוי, אשר הם מבלים בבית , הם נמצאים ליד המחשב (פעם לאסון הזה קראו טלוויזיה).
מצד שני ניקולס קאר מבין שכל דבר חדש (יצירה חדשה) עובר ביקורת קשה ,וכך היה מדורי דורות . אבל כל החידושים הטכנולוגיים כל כך עמוק נכנסו לחיינו היום יומיים , ששינו את כל רגלי ההתנהגות שלנו , את צורת החשיבה שלנו . לדוגמה: תיאוריות של ג'ורדנו ברונו וגלילאו גלילי על כדור הארץ, המצאת השעון מכאני במאה ה-14 , המצאת הטלפון ע"י בל ורדיו ע"י פופוב . תתארו שיום אחד אתם נשארתם בלי כל זה : בלי טלוויזיה, בלי פלאפון (בלי כל המספרים השמורים בו ובלי אפשרות לשלוח SMS בכל רגע ) , בלי רכב וכד'.כך גם אינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד בחיינו ומאפשר לנו בו זמני לגלוש ולהיחשף לכמה מקורות מידע , לסרוק אותם ולבחור את המעניין אותנו ,לסנן ולסנתז את המידע הנבחר , ולפרש מחדש בהתאם להשקפות העולם שלנו. עובדה שהיום ילדינו גולשים בלי סוף באינטרנט ,וזה דורש מיומנויות קריאה מהירה , חשיבה ותגובה מהירה למידע הנקלט ,כל זה הם לא רוכשים בביה"ס בלמידה מקוונת ומכוונת ,אלא בלמידה עצמאית ובעזרת החברים. זה מפתח סוגה חדשה של טקסט כתוב תקשורתי.
במאמרו "והוא לבדו לומד כאן" ג'יי הורוויץ' (גולשים.2007) קורא למערכת החינוך לא להיאבק בתופעה זו ,אלא לכוון אותה מבחינת התרבות התקשורת והכתיבה (הוא קורא לה אישית/ציבורית) הקניית מיומנויות . כתיבה בבלוג – אחד מהמודלים אשר מאפשר לנו להפוך את הלמידה ללמידה רשתית אמיתית , לפתח ולבנות קהילה לומדת , למידה שבה כל תלמיד אחראי ללמידה שלו , ותוך הלמידה האישית שלו מעשיר את האחרים ומתעשר מהם.
בואו ננצל את כל היתרונות של מדיה! תתחילו היום בעצמכם ומחר עם תלמידיכם!

תיאוריות למידה. מה הן?

איזה הסבר לתופעות למידה רציתם לשמוע?


שבוע טוב לכולם!

ברשומות הקודמות דיברתי על מודל למידה "קהילות לומדות/לומדים" ברמת הכיתה או ברמה ביה"ס , על מאפייניו , על עקרונותיו, תהליכי בניית יכולת קהילה לומדת.
האם חשבתם פעם על הלמידה ההוראה שלכם? מה מאפיין אותה? מה הן תפיסות ההתנהגות מבחינתכם? מה הם העקרונות ? איך משפיעים עליה השקפות העולם שלכם ? מה הן תופעות למידה אשר מתרחשת בכיתתכם יום-יום? בקיצור ע"פ איזו תיאורית (או שילוב של תיאוריות) למידה אתם פועלים בעבודה יום-יומית שלכם? בואו נעשה טיול קטן , ונריח פרח יפה מכל אחת מהתיאוריות.
מראש רוצה לציין שכל פרח יפה וריחו נעים בפרופורציות ובמקום. לכן לנו, למורים , כדאי לדעת את הפרופורציות אלה ולדעת להשתמש בהן נכון . אני בעד השילוב ונגד קיצוניות .
נכון להיום קיימים יותר מ-40 תיאוריות למידה ,אך המובילות , הגדולות , הבסיסיות הן 5 תיאוריות למידה:

1) תיאורית הביהביוריסטית.

2) תיאורית למידה חברתית.

3) תיאוריה הומניסטית.

4) תיאורית עיבוד המידע.

5) תיאוריה קונסטרוקטיביסטית.



התיאוריה הביהביוריסטית.
ביהבויריזם - תיאורית למידה מרכזית בפסיכולוגיה המתמקדת בהתנהגות גלויה של אורגניזם , ובדרכים לעצב את ההתנהגות.
מבחינת הביהביוריזם יש להתמקד בצמדים של גירוי ותגובה. מה שקורה בתוך האורגניזם (קוגניציות, רגש, רצון וכד' לא רלוונטי.
הביהביוריזם מסביר תופעת הלמידה והוא בסיס לתיאוריות הוראה.
אבות הביהביוריזם :איוון פבלוב ברוסיה (ניסויים מפורסמים בכלבים) וסקינר ווטסון בארה"ב .
על פי ביהביוריזם אדם לומד ע"י התניה - קשירה של תגובות לגירויים או תגובות - פעולות לחיזוקים .
קיימים 2 סוגי התניה: התניה קלסית והתניה אינסטרומנטאלית (אופרנטית).

1) התניה קלאסית - גירוי מן הסביבה גורר תגובה של אורגניזם .נוכחות של שני גירויים יחד קושרת אותם לאותה תגובה.(בניסיונו של פבלוב בכלבים הבשר וצילצול הפעמון - 2 גירויים - גרמו להזלת הריר - אותה תגובה ל-2 הגירויים.)

2) התניה אינסטרומנטאלית - האורגניזם תמיד פועל במטרה להשיג רווח או למנוע הפסד. לכן אם נצמיד חיזוק חיובי לפעולה היא תעלה בשכיחת, ואם נצמיד חיזוק שלילי האו יוריד את שכיחת הפעולה.

מה זה חשוב לנו כמורים?
בשלב רכישת ההרגל החיזוק צריך להופיע כל פעם שהפעולה מתבצעת , בעקביות. לאחר שלב הרכישה ניתן לחזק פעם אחת לכמה פעמים של הופעת הפעולה , באופן מסודר (כל 3-4 פעמים) או אקראי . אך אין לוותר על החיזוקים!!! אחרת הפעולה תלך ותעלם.
על בסיס ההתניות התפתחו שיטות של עיצוב התנהגות וטיפול בהתנהגויות לא הסתגלותיות.
לדוגמה :1) שיטה "כלכלת אסימונים": המטופל מקבל חיזוק סמלי (חומרני) על התנהגות רצויה ובהדרגתיות מחיזוק הסמלי עוברים לחיזוקים חברתיים. שיטה זו חשובה בתחום של כינון משמעת ובניית הרגלי חיים וגם הרגלי למידה. 2)הקהיה שיטתית-
שיטה לטיפול בחרדות ופוביות המשלבת התניה קלאסית והתניה אינסטרומנטאלית וכוללת 3 שלבים :אבחון- הרגעה - קשירת ההרגעה לגירויים מעוררי הפחד. (טיפול בחרדת בי"ס , בחרדת בחינות ).
הביקורת על הביהביוריזם : מכוון לאילוף , לא לוקח בחשבון התפתחות קוגנטיבית , נוירולוגית, גנטית של האדם. אבל בעיצוב התנהגות התניות סביבתיות לא מספיקות בלי התחשבות בגנים (הוכחות מחקרי תאומים). זהו בקצרה על תיאוריה ביהביוריסטית.

חג שמח לכולם !

אז מהן קהילות לומדים ?

בעקבות המאמר מאת אן בראון
The advencement of learning

ברשומות קודמות תיארתי מהם 6 מאפיינים של המודל "קהילות לומדים" ע"פ הגדרות של מיטשל ,7 מאפיינים של בתי ספר העובדים ע"פ מודל "קהילות לומדות" , אסרטגיות ופרקטיקות לבניית יכולת "קהילה לומדת". היום נדבר איך עובד זה בכיתה עצמה ומה עקרונות של המודל "קהילות לומדים ע"פ אן בראון.

מודל "קהילות לומדים" (בראון, 1994) מורכבת מ-4 שלבים בסיסיים:

א') שיעורי מסד שמטרתם .
1) יצירת מסד משותף של ידע (דרך חשיפה תפיסות שונות בנושא הנחקר).
2)הצגת היעד של המחקר (מה יקרה בעוד 15 שבועות). הלומדים מגבשים שאלות שמעניינות אותם , ושרוצים לחקור בקבוצות.

ב') קבוצות מחקרנמשך כחדשיים).
1)הקהילה מתפצלת לקבוצות וכל קבוצה חוקרת תחום מסויים :

• קריאת הטקסט בשיטה "הוראה הדדית" (ראה רשומות קודמות)
• ראיון מומחים
• איסוף נתןנים
• עיבוד מידע
• עריכת תצפיות

2)המורה מזמן את הקבוצות לשיחות מוצלבות לבניית מסד הידע המשותף נוסף.

ג') תצרף (ג'יגסו ההידוע לכם מרשומה הקודמת ):

1)מומחים מקבוצה מתפזרים בין הקבוצות אחרות ומציגים את הידע שנאסף ופותח . וכך עושה כל קבוצה בתורה .

2) הידע שנאסף בכל קבוצות המחקר מגויס לפתרון בעיה.

ד') תערוכה מסכמת - הצגצ הבעיות והפתרונות .

במשך כל שלבים המורה לומד יחד עם תלמידיו , תומך בעשייה, מנחה וכוון את התהליך.

המטרה - לכוון את התלמידים לחשיבה (מרמות גבוהות) ולעזור להם להציב מטרות למחקר המשכי.

עקרונות של למידה איכותית בקהילות לומדים.

1) למידה פעילה.

2) הכיתה כמערך של "אזורי התפתחות קרובה"(ע"פ ויגוצקי) רבים : הלומדים בשלבים שונים של התפתחותם ומתפתחים בקצב שלהם. החקירה מתבצעת ע"י יחידים וקבוצות בהנחיית מנחה מיומן.

3) לגיטימציה של הבדלים.

4) קהילה של שיח .

5) קהילת עשייה : הלמידה תלויה בקיומה של קהילת למידה וחקירה.

6) תוכן מושגי עמוק המתאים למצב ההתפתחותי של הלומדים.

7) הערכה אותנטית , מוסכמת ותואמת לתוכנית הלימודים.

בהצלחה !

ג'יגסו.

שלום !
אני ברכבת בדרך הביתה, אז יש לי חשק להמשיך לשתף אתכם במאמרים שקראתי, ברעיונות , בחומרים שקראתי ודברים שלמדתי.
היום נדבר על מודל ג'יגסו. (בטוחה שרובכם מכירים את המודל ,אך לא כולם מכירים אותו בשמו.)
מהו ג'יגסו ? עוד מודל אחד ללמידה . הוא מזכיר הרכבת הפאזל. כל התלמידים מתבקשים לבחור פעילות עצמאית או קבוצתית כדי לחקור נושא , מבצעים את החקר (כולם משתתפים באחראיות) ובסוף מלמדים את שאר הכיתה בחלק הנחקר. כך מרכיבים את הפאזל מחלקים .

סדר עבודה על פי מודל ג'יגסו :

1)המורה מחליט על נושא מרכזי.
2)הוא מחלק את הנושא ל-5-6 תת נושאים (מתכונן מראש כי הוא המוביל סמוי).
3)ילדי הכיתה מתחלקים לקבוצות (לתת להם אפשרות להתחלק באופן עצמאי או להיות מחולקים לקבוצות ע"י המורה, תלוי ברמת הבשילות של התלמידים המרכיבים את הקבוצות, התנהגותם וכד') וכל קבוצה חוקרת את תת-נושא שלה.
4)מתחלקים בידע עם שאר התלמידים. כל קבוצה מציגה את החקר שלה וממצאים לשאר תלמידי הכיתה.

חוץ מידע הילדים רוכשים תרבות עבודה משותפת , עבודה באחריות . המורה נותן במה לילד, לעצמאיות של וזה מעלה רמת המוטיבציה של הילד.
ברור שבשלבים ראשונים צריך ללבות וללמד תהליך החקר ,אחר כך להפוך למתווך ( ולא למתערב המוביל) וללמוד יחד עם התלמידים.
תנסו ותצליחו ! ויקי.

הוראה הדדית.

שבוע טוב לכולם!
מחר יום ראשון ואתם חוזרים לכיתות . אתם כבר בטח יודעים מה תלמדו ואיך תלמדו. אבל אולי תשנו את הדרך ותנסו הוראה הדדית. אותה פתחה פסיכולוג אן בראון ואנאמרי פלינקסר בשנות ה-80. מטרתה - פתוח הבנת הנקרא באמצעות "קבוצות קוראים" או "קהילה פרשנית".

4 מהלכים של "הוראה הדדית":
1)מורה פותח ע"י הצגת השאלה לצורך הכוונת העיון בטקסט.
2)מורה מנחה פעילות הבהרת המושגים או קטעים מוקשים מין הטקסט.
3)מורה מנחה חיזוי של מה שיאמר בטקסט בהמשך.
4)מורה סוגר בסיכום הטיעון של הטקסט או פסקה ופרשנויות שהוצעו ע"י התלמידים.

מסגרת זו מקדמת הבנת הנקרא , מפתחת כללים של שיחה ופרשנות בנושא משותף.
בהצלחה ! ויקי.

איך נהפוך לקהילה לומדת ?

הערות וסיכומים בעקבות קריאת המאמר של מטשל וסאקני (2009)
sustainable improvement. building learning communities that endure
constructions of learning communities
(זה לא רק מעניין ,אלא זה גם מאתגר ומבטיח!!!)
למידה היא מטרה מרכזית של כל דבר שקורה בארגון והמדד המרכזי של יעילות של בית ספר.לבתי ספר הפועלים כקהילות לומדות יש איכויות אחרות ותנאי הוראה ולמידה אחרים מאשר לבתי ספר מסורתיים. אנו חיים בחברת ידע שדורשת גישה שונה באופן בסיסי ללמידה.כדי להפוך סוג כזה של למידה לנורמה ולא כמשהו יוצא דופן בתי ספר צריכים לנוע מלמידה מסורתית למבנים של קהילה לומדת.

מאפיינים של קהילות לומדות :
1)חזון משותף, מטרות, ערכים (סרג'ובני 2005.
2)תרבות עבודה שיתופית (הרגריבס,האריס,2003)
3)למידה משותפת והבנה משותפת (חופמן,חיפ.2003)
4)מיקוד בפרקטיקה רפלקטיבית ובנסיינות (האריס,2002,הרגריבס,2003)
5)נוכחות של מערכות ידע וקבלת החלטות המבוססות על נתונים (אירל 2003).
6)קהילות של מנהיגים.

שבעה מאפיינים של בי"ס קהילות לומדות בעלי יכולות גבוהות (סאקני 2004):
1)ראיות לאנרגיה גבוהה והתלהבות על פני כל ביה"ס.
2)מוניטין של איכות גבוהה בהוראה ולמידה.
3)תרבות קולארבותיבית בצוות
4)חדשנות, נסיינות ונטילת סיכונים בפדגוגיה ובקוריקולום.
5)פרקטיקות רפלקטיביות בקרב הצוות המקצועי.
6)מעורבות קהילתית אותנטית.
7)רקורד של תוצאות למידה משופרות של סטודנטים(תלמידים).

שלוש קטגוריות של אסטרטגיות ופרקטיקות של בניית יכולת לפי 3 תחומים : :
1) אישי :
רפלקציה על פרקטיקה עכשווית,
נגישות לרעיונות חדשים.
2) בינאישי:
פתוח הבנות משותפות על הוראה ולמידה ,
יצירת הזדמנויות ללמידה ולצמיחה.
3) ארגוני:
פתוח חזון שהילד במרכז,
טיפוח שיח פדגוגי ,
בניית מערכות לרוחב ביה"ס עבור אספקטים מרכזיים של חיי ביה"ס.

לסיכום ,בבית ספר של קהילות מקצועיות בעלי יכולת גבוהה, האלמנטים של חזון, שיח ומערכות תמיכה מעודדים ומקיימים מאמצים אינדיבידואליים וקבוצתיים למצוא דרכים חדשות וטובות יותר ללמידה.הם מעודדים צמיחה מקצועית של מורים ומקיימים מאמצי תלמיד והישגים בכיתות.
נשאר לקוות שנזכה ללמד בבית ספר של קהילות לומדות .
בתקווה ויקי.

לקראת חג החנוכה

חבריםיקרים !
תיכנון וארגון - זו תכונה שמאפינת את הבריאות בשמם בני אדם. כל אחד מאתנו מתכנן ומארגן את חיינו יום יומית .לפני יציאה לקניות נציץ למקרר או במקרה הטוב נכין רשימת המצרכים שעלינו לקנות. החופש הגדול רובנו מתחילים לתכנן (לחלום) כבר מפסח וכד'. עלינו, המורים לתכנן מראש כל יחידת לימוד בנושא הנלמד ,אפילו שהוא מוכר לנו היטב (מילדות).
ההמלצות שלי בהכנת תוכנית עבודה בנושא חג הכנוכה ונושאים קשורים לחג הזה.
א'. תת-נושא ומושגים להקנייה:
1. הגבורה:
נס חנוכה - נס הניצחון במלחמת המעטים נגד הרבים ונס פך השמן.
בית המקדש, מנורת הזהב, מכבים, יוונים.
2. שמות החג:
חג חנוכה, חג אורים.
חג דתי , חג לאומי.
3. סמלי החג :
סביבון, חנוכיה, לביבה, שמן זית, סופגניה, כד, מעות חנוכה, מנורה.
3. דיני החג:
הדלקת הנרות וברכות. זמן הדלקת הנרות ומקום. השמש והנרות חנוכה . מבנה החנוכיה.
4. מנהגי החג:
נוהגים לאכול מאכלים מטוגנים או אפויים בשמן, נוהגים לשחק בסביבונים, נוהגים לתת דמי חנוכה וכד'.

ב': מטרות בתחום הדעת:
להכיר לילד את הסיפור ההיסטורי לקרב את הילד לגיבורי האומה.
הילד ידע את שמות החג.
הילד יכיר את סמלי החג ומשמעותם.
הילד ידע את דיני החג.
הילד יכיר את מנהגי החג דרך הדגמה ופעילות חברתית.

ג'. מטרות בתחום הלימודי - פתוח מיומנויות:
פתוח מיומנויות קריאה והבנה, יכולת לשחזר את הסיפור ולשמור על רצף. הילד ידע לסיים את המשפט, להתאים מילה לתמונה, תמונה למשפט (ולהפך).הילד ידע להשוות ביל חנוכיה למנורה, בין דינם ומנהגים. הילד ידע למיין את את התמונות, חפצים, מילים (מושגים) ע"פ קריטריונים שונים. לפתח מטוריקה עדינה דרך תרגילי כתיבה, ציור, צביעה, גזירה והדבקה.
פתוח התמצאות במרחב דרך הדלקת הנרות בצד הנכון ובכיוון הנכון. פתוח מיומנויות עבודה ע"פ הוראות כמו מתכון והוראות משחק.

ד'. העשרת אוצר המילים:
שמות עצם בנושא. שימוש בלשון זכר ובלשון נקבה, ביחיד וברבים.תואר השם. כינויי גוף . כינוי רמז :הנה, זה, זאת, אלה...
פעלים בהתאם לגוף ולזמן.(שלב א'- זמן הווה, שלב ב' - זמן עבר והווה, שלב ג' - זמן עתיד וזמניים עבר והווה.

ה'. מטרות בתחום הלשוני:
הנמת מבנה של השפה- שימוש נכון בתבניות לשון 1-7 בשלב א', 1-12 שלב ב', 1-15 לפחות בשלב ג': משפט שמני, משפט פעלי, משפט עם תאור זמן ותאור מקום, משפט שאלה, משפט עם ה' היודוע , משפט שייכות, משפט עם שם הפועל, משפט סיבה ותוצאה, משפט הנגדה.
מילות יחס ומילות שאלה.

ו'. מטרות בתחום הערכי :
לחבב על הילד את י-ם בירת הנצח של העם ואת בית המקדש ותפארתו. לפתח ביטחון בקב"ה ואמונה בניסים שעשה קב"ה לעם ישראל.לחנך כבוד לסמלים יהודיים. לעודד את הילד לקיום מצוות. חינוך למורשת ישראל ולמסורת היהודית.
ז'. אופני הפעולה
רשימה פעילויות כיתתיות ופעילויות בית ספריות מגוונות.

אז לפחות תטרחו לעצור ולהריח את הפרחים .

שלום חברים !

נוצר מצב (השנה אינני בקשר רציף עמכם ) הדורש יותר אינטרקציה בקהילה שלנו , שיתוף פעולה . כאן נוכל להמשיך לחשוב יחד על השאלות המדאיגות אותנו ועל ההצלחות שכדאי לשתף את כולם. אני אנסה לשתף אתכם בכל הרעיונות החדשים, שיטות מענינות , "טיפים" שמקדמים את תהליך הלמידה , חומרי למידה הרלוונטיים . יש לכם שאלה? אתם צריכים עזרה? רוצים להגיב? הבלוג הזה לשירותכם.

ויקי.