קהילות לומדים וירטואליות

קהילה לומדת וירטואלית

היום המושג הזה נפוץ מאוד. שומעים אותו בכל חדר המורים
בביה"ס, בתכניות הלימודים, בהייטק , בצוותים רבים אשר עסוקים בלמידה
נושא או תחום אחד או תחומים ונושאים רבים למען מטרה משותפת, חזון
משותף. הפסיכולוגים אן בראון וג'וזף קמפיון הם הורי המסגרת המכונה "קהילת
לומדים" בחינוך. אך היום המושג "קהילת לומדים" מקבל משמעות רכבה יותר. להודות להתפתחות אמצעי התקשורת ובעיקר אינטרנט, אנשים יוצרים קהילות לומדות רבות בתחומים שונים לפי עניין. היתרון של השיח ווירטואלי זה שבו יכולים להשתתף אחד ויותר משתתפים בו זמנית , הוא יכול להיות סינכרוני וא-סינכרוני, פתוח או סגור אשר מיועד רק לקבוצות של משתתפים הנבחרים. עקב שינוי תצורת הידע מטקסונומי לפוליקסונומי כל פריט מקבל קישורים רבים ע"י תגים משותפים.כל משתתף יכול להוסיף, להרכיב מידע על תג מסוים. השתנה גם תהליך החשיבה : מחשיבה אישית לחשיבה בין אישית ומפתח מיומנויות בתקשורת בין אישית. הלמידה מתרחשת באמצעות השיח ואינטראקציות רבות אשר נוצרות בין האנשים בשיח ווירטואלי.

היום קיימתי פגישה עם הורה אחד של אחד מהתלמידים שלי. הוא מתלונן שבתו "שעות נמצאת בפיסבוק או בכלל באינטרנט באתרים שונים. לכן אין לה זמן לקרוא ספר, ללמוד, להיפגש עם חברים בענייני הלימודים או סתם לשוחח". האב המאוכזב אינו מבין שהדור החדש כל הפעולות האלה שהוא תיאר מבצע באמצעות אותו פיסבוק , אתרי מידע שונים, ספרים אלקטרוניים וכו'. הדור החדש מנהל שיח ויוצר אינטראקציה עם הקהילה הרחבה בו-זמני. לכל אחד יש אפרות להביע את דעתו ולשמוע/לקרוא דעתם של האחרים, לקבל מידע בנושא המעניין ממקורות רבים ושונים ללא צורך לצת מהבית ואפילו לקום מהכיסא. ליצור קישורים רבים לאתו התג / הנושא וכך לשלוח / להזמין את האחרים למקורות מידע אלו ולהגיב.

מדינת ישראל היא ארץ קולטת עלייה מאז היווסדה. קליטת עולים מחייבת היערכות מקדימה של משרדי הממשלה והמוסדות הרלוונטיים, לצורך מתן פיתרונות דיור, תעסוקה, רווחה, בריאות, שירותי דת וכמובן חינוך. רכישת השפה העברית הופכת למשימה לאומית. המשימה מוטלת קודם כל על המדינה, על מערכת החינוך. התלמידים העולים נזקקים לסיוע ברכישת השפה, ובהשתלבות בלימודים ובחברה. כך אומר חוזר מנכ"ל תש"ע על המשימה הזאת:
"במערכת החינוך לומדים תלמידים רבים שלא נולדו בישראל והעברית אינה שפת אמם. תלמידים אלה מצויים משך שנים לא מעטות במעבר בין-תרבותי משמעותי וחווים לא מעט קשיים שעתידים לחלוף. הקשיים נובעים מעצם המעבר ומהצורך להשתלב בחברה חדשה בעלת תרבות ואורחות חיים שונים מאלה שהתלמידים הורגלו בהם בארץ מוצאם. מערכת החינוך היא מקום המפגש הראשוני של העולים עם החברה הישראלית. תפקידו של בית הספר הוא לסייע בהשתלבותם של התלמידים העולים במערכת החינוך ובקהילה."
לא מעט מחקרים חקרו ותיארו את קשיי הקליטה, ההסתגלות והלמידה של תלמידים עולים. אך הנושא קשיי המורים בהוראת תלמידים עולים לא זכה למחקר מורחב. מה אופי הבעיות העולות בהוראת תלמידים עולים על פי דעתם של המורים המלמדים אותם ועל פי דעתם של בעלי תפקידים אחראים עליהם? וכיצד הם מתמודדים עם הקשיים בהוראת תלמידים עולים? איך הם תופסים את תפקידם? מה מעצים את המורים ונותן להם תחושה של הצלחה?