קהילות לומדים וירטואליות

קהילה לומדת וירטואלית

היום המושג הזה נפוץ מאוד. שומעים אותו בכל חדר המורים
בביה"ס, בתכניות הלימודים, בהייטק , בצוותים רבים אשר עסוקים בלמידה
נושא או תחום אחד או תחומים ונושאים רבים למען מטרה משותפת, חזון
משותף. הפסיכולוגים אן בראון וג'וזף קמפיון הם הורי המסגרת המכונה "קהילת
לומדים" בחינוך. אך היום המושג "קהילת לומדים" מקבל משמעות רכבה יותר. להודות להתפתחות אמצעי התקשורת ובעיקר אינטרנט, אנשים יוצרים קהילות לומדות רבות בתחומים שונים לפי עניין. היתרון של השיח ווירטואלי זה שבו יכולים להשתתף אחד ויותר משתתפים בו זמנית , הוא יכול להיות סינכרוני וא-סינכרוני, פתוח או סגור אשר מיועד רק לקבוצות של משתתפים הנבחרים. עקב שינוי תצורת הידע מטקסונומי לפוליקסונומי כל פריט מקבל קישורים רבים ע"י תגים משותפים.כל משתתף יכול להוסיף, להרכיב מידע על תג מסוים. השתנה גם תהליך החשיבה : מחשיבה אישית לחשיבה בין אישית ומפתח מיומנויות בתקשורת בין אישית. הלמידה מתרחשת באמצעות השיח ואינטראקציות רבות אשר נוצרות בין האנשים בשיח ווירטואלי.

היום קיימתי פגישה עם הורה אחד של אחד מהתלמידים שלי. הוא מתלונן שבתו "שעות נמצאת בפיסבוק או בכלל באינטרנט באתרים שונים. לכן אין לה זמן לקרוא ספר, ללמוד, להיפגש עם חברים בענייני הלימודים או סתם לשוחח". האב המאוכזב אינו מבין שהדור החדש כל הפעולות האלה שהוא תיאר מבצע באמצעות אותו פיסבוק , אתרי מידע שונים, ספרים אלקטרוניים וכו'. הדור החדש מנהל שיח ויוצר אינטראקציה עם הקהילה הרחבה בו-זמני. לכל אחד יש אפרות להביע את דעתו ולשמוע/לקרוא דעתם של האחרים, לקבל מידע בנושא המעניין ממקורות רבים ושונים ללא צורך לצת מהבית ואפילו לקום מהכיסא. ליצור קישורים רבים לאתו התג / הנושא וכך לשלוח / להזמין את האחרים למקורות מידע אלו ולהגיב.

מדינת ישראל היא ארץ קולטת עלייה מאז היווסדה. קליטת עולים מחייבת היערכות מקדימה של משרדי הממשלה והמוסדות הרלוונטיים, לצורך מתן פיתרונות דיור, תעסוקה, רווחה, בריאות, שירותי דת וכמובן חינוך. רכישת השפה העברית הופכת למשימה לאומית. המשימה מוטלת קודם כל על המדינה, על מערכת החינוך. התלמידים העולים נזקקים לסיוע ברכישת השפה, ובהשתלבות בלימודים ובחברה. כך אומר חוזר מנכ"ל תש"ע על המשימה הזאת:
"במערכת החינוך לומדים תלמידים רבים שלא נולדו בישראל והעברית אינה שפת אמם. תלמידים אלה מצויים משך שנים לא מעטות במעבר בין-תרבותי משמעותי וחווים לא מעט קשיים שעתידים לחלוף. הקשיים נובעים מעצם המעבר ומהצורך להשתלב בחברה חדשה בעלת תרבות ואורחות חיים שונים מאלה שהתלמידים הורגלו בהם בארץ מוצאם. מערכת החינוך היא מקום המפגש הראשוני של העולים עם החברה הישראלית. תפקידו של בית הספר הוא לסייע בהשתלבותם של התלמידים העולים במערכת החינוך ובקהילה."
לא מעט מחקרים חקרו ותיארו את קשיי הקליטה, ההסתגלות והלמידה של תלמידים עולים. אך הנושא קשיי המורים בהוראת תלמידים עולים לא זכה למחקר מורחב. מה אופי הבעיות העולות בהוראת תלמידים עולים על פי דעתם של המורים המלמדים אותם ועל פי דעתם של בעלי תפקידים אחראים עליהם? וכיצד הם מתמודדים עם הקשיים בהוראת תלמידים עולים? איך הם תופסים את תפקידם? מה מעצים את המורים ונותן להם תחושה של הצלחה?

אל תפתחו לכעס את השער!

היום אנחנו חיים בעולם אלים מאוד. זה מתבטא בכל הרמות: מצד אחד טרוריזם עולמי, גזענות, אנטישמיות, מלחמות וכד', מצד שני, אלימות בקרב בני הנוער, אלימות במשפחה, אלימות בחצר ביה"ס או בכיתה. בנושאים אילו נכתבו לא מעט מאמרים , ספרים(לא מזמן קראתי כמה כאלה). יש לזה הסברים שונים ועצות שונות על מניעתם. היום אני רוצה לדבר על רגשות שלנו שיכולים לפתוח את השער לאלימות. כול אחד מאתנו במצב מסוים מרגיש כעס, רוגז, עצבנות. אין דבר זה לגיטימי מאוד. כעס – אחד מרגשות של האדם כמו שמחה, עצב או מבוכה. לפעמים אפילו אדם קרוב מאוד יכול לעצבן אותנו עד כדי כך שבא לתת לו סטירה. לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לסיבה של כעס, ובועטים בתיק, בכיסא, או נותנים אגרוף בקיר. לעתים קרובות תוקפנות יכולה להביא אותנו למצב שתגובתנו אגרסיבית מידי בהשוואה לגירוי.איך זה אצל הילדים ? אמרת משהו, הסתכלת על מישהו, שכחת להחזיר בזמן...וכד' וזה נגמר בקללות או במצב גרוע יותר במכות. מוכר? וטוב, אם זה לא היגיע עד לכך. אז מה עושים עם כעס אשר פורץ החוצה? כדי להימנע ממצבים לא נעימים ולהזהיר את עצמנו מתופעות לא רצויות, פסיכולוגים ממליצים כמה אופציות להבעת הכעס: 1. להוציא את הכעס על חפץ ניטראלי. 2. לשיר שיר האהוב עליכם. 3. לסמן מטרה על הקיר, על העץ וכד' ולזרוק בה כדורי חול רטוב. 4.פשוט לקפוץ. . 5לפוצץ בועות סבון. 6.לבעוט בשק אִגרוף. 7.למחוק את הלוח בכיתה או לעזור בניקיון הבית. 8. להשקות פרחים. 9.לצאת החוצה ולעשות כמה סיבובי סביב לביה"ס או לבית. 10. לכמת מספר דפי נייר ולאחר מכן לזרוק לפח. 11. לקרוע מספר דפי נייר. 12. במהירות לצייר את המעליב שלך ועוד יותר מהר לקשקש על הציור 13. לשחק בכדורגל שולחני או טניס. 14.כל פעילות ספורטיבית. 15. לכתוב למעליב מכתב ולפרט בו את הטענות שלכם ולאחר מכן לקרוע אותו ולזרוק. אל תתנו לכעס לשלוט עליכם. בהצלחה!

אתרים המומלצים

http://www.orianit.org/fmorim/ הפורום הגדול למורים ולגננות
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/UNITS/Olim משרד החינוך אגף קליטת תלמידים עולים
http://play.ekoloko.com/ekoloko/login.html?language=iw&username=solnthe& אקולוקו
http://www.mikragesher.org.il/titles/bereshit/peiluyot/index.html סיפורי האבות . בראשית
http://olim.cet.ac.il/olim/index.aspx האולפן הוירטואלי
http://www.cet.ac.il/hama/ מרק"ם חמ"ע
ובנוסף אני ממליצה על הבלוג של החברה שלי ללימודים ,אנה, בנושא משחקים www.learn-a-game.com

השפעת האינטרנט לחיינו יום יומיים ולאופן הלמידה .

שבוע טוב לכולם !

בשבת היתי עסוקה בקריאת מאמרים רבים ,אך בכל זאת חיכיתי למוצאי שבת כדי שוב לגשת למחשב , לקרוא חדשות, לבדוק דואר אלקטרוני ולהיכנס לבלוג שלי. היום אני לא מתארת את חיי בלי כל סוגי השירות אשר אינטרנט מספק לי. ומה אתם תגידו ?
במאמרו "האם גוגל עושה אותנו טיפשים ? מה עושה האינטרנט למוח שלנו" ניקולס קאר ATLANTIC MONTHLY) ,2008) טוען שבזמן אחרון הוא מרגיש שינויים משמעותיים במוחו , בצורת חשיבתו ובהבעה , בקריאה ובכתיבה , באופן הריכוז בזמן הקריאה, הכתיבה או בזמן ביצוע מטלה כל שהיא. הוא מעלה לדיון את הבעיה במצב הקיים .
מצד אחד זה מפריע לו. משהו חדש , לא רגיל ולא מקובל בחברה מסורתית אקדמית . הוא מאשם מדיה בכל השינויים. לפי טענו אינטרנט מאפשר היום גישה מידית , בקליק אחד , למאגרי המידע שונים וזה גורם לכך שקריאה עמוקה משמעותית הופכת לסריקה מהירה , הכתיבה רב שלבית , ממושכת – להעתקה והדבקה ממקורות שונים עם הוספת פרשנויות. עוד בעיה אחת(האם זו בעיה?!) שיצר אינטרנט – שימוש רב בכל מיני אמצעי תקשורת שלו (צ'ט, ICQ, FACE BOOK וכד') ע"י ילדים ונוער. רוב ההורים היום לא יכולים לבדוק, לבקר את ילדיהם . לאשר , לאסור או לכוון את אופן וסגנון תקשורתם.כל הזמן הפנוי, אשר הם מבלים בבית , הם נמצאים ליד המחשב (פעם לאסון הזה קראו טלוויזיה).
מצד שני ניקולס קאר מבין שכל דבר חדש (יצירה חדשה) עובר ביקורת קשה ,וכך היה מדורי דורות . אבל כל החידושים הטכנולוגיים כל כך עמוק נכנסו לחיינו היום יומיים , ששינו את כל רגלי ההתנהגות שלנו , את צורת החשיבה שלנו . לדוגמה: תיאוריות של ג'ורדנו ברונו וגלילאו גלילי על כדור הארץ, המצאת השעון מכאני במאה ה-14 , המצאת הטלפון ע"י בל ורדיו ע"י פופוב . תתארו שיום אחד אתם נשארתם בלי כל זה : בלי טלוויזיה, בלי פלאפון (בלי כל המספרים השמורים בו ובלי אפשרות לשלוח SMS בכל רגע ) , בלי רכב וכד'.כך גם אינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד בחיינו ומאפשר לנו בו זמני לגלוש ולהיחשף לכמה מקורות מידע , לסרוק אותם ולבחור את המעניין אותנו ,לסנן ולסנתז את המידע הנבחר , ולפרש מחדש בהתאם להשקפות העולם שלנו. עובדה שהיום ילדינו גולשים בלי סוף באינטרנט ,וזה דורש מיומנויות קריאה מהירה , חשיבה ותגובה מהירה למידע הנקלט ,כל זה הם לא רוכשים בביה"ס בלמידה מקוונת ומכוונת ,אלא בלמידה עצמאית ובעזרת החברים. זה מפתח סוגה חדשה של טקסט כתוב תקשורתי.
במאמרו "והוא לבדו לומד כאן" ג'יי הורוויץ' (גולשים.2007) קורא למערכת החינוך לא להיאבק בתופעה זו ,אלא לכוון אותה מבחינת התרבות התקשורת והכתיבה (הוא קורא לה אישית/ציבורית) הקניית מיומנויות . כתיבה בבלוג – אחד מהמודלים אשר מאפשר לנו להפוך את הלמידה ללמידה רשתית אמיתית , לפתח ולבנות קהילה לומדת , למידה שבה כל תלמיד אחראי ללמידה שלו , ותוך הלמידה האישית שלו מעשיר את האחרים ומתעשר מהם.
בואו ננצל את כל היתרונות של מדיה! תתחילו היום בעצמכם ומחר עם תלמידיכם!

תיאוריות למידה. מה הן?

איזה הסבר לתופעות למידה רציתם לשמוע?


שבוע טוב לכולם!

ברשומות הקודמות דיברתי על מודל למידה "קהילות לומדות/לומדים" ברמת הכיתה או ברמה ביה"ס , על מאפייניו , על עקרונותיו, תהליכי בניית יכולת קהילה לומדת.
האם חשבתם פעם על הלמידה ההוראה שלכם? מה מאפיין אותה? מה הן תפיסות ההתנהגות מבחינתכם? מה הם העקרונות ? איך משפיעים עליה השקפות העולם שלכם ? מה הן תופעות למידה אשר מתרחשת בכיתתכם יום-יום? בקיצור ע"פ איזו תיאורית (או שילוב של תיאוריות) למידה אתם פועלים בעבודה יום-יומית שלכם? בואו נעשה טיול קטן , ונריח פרח יפה מכל אחת מהתיאוריות.
מראש רוצה לציין שכל פרח יפה וריחו נעים בפרופורציות ובמקום. לכן לנו, למורים , כדאי לדעת את הפרופורציות אלה ולדעת להשתמש בהן נכון . אני בעד השילוב ונגד קיצוניות .
נכון להיום קיימים יותר מ-40 תיאוריות למידה ,אך המובילות , הגדולות , הבסיסיות הן 5 תיאוריות למידה:

1) תיאורית הביהביוריסטית.

2) תיאורית למידה חברתית.

3) תיאוריה הומניסטית.

4) תיאורית עיבוד המידע.

5) תיאוריה קונסטרוקטיביסטית.



התיאוריה הביהביוריסטית.
ביהבויריזם - תיאורית למידה מרכזית בפסיכולוגיה המתמקדת בהתנהגות גלויה של אורגניזם , ובדרכים לעצב את ההתנהגות.
מבחינת הביהביוריזם יש להתמקד בצמדים של גירוי ותגובה. מה שקורה בתוך האורגניזם (קוגניציות, רגש, רצון וכד' לא רלוונטי.
הביהביוריזם מסביר תופעת הלמידה והוא בסיס לתיאוריות הוראה.
אבות הביהביוריזם :איוון פבלוב ברוסיה (ניסויים מפורסמים בכלבים) וסקינר ווטסון בארה"ב .
על פי ביהביוריזם אדם לומד ע"י התניה - קשירה של תגובות לגירויים או תגובות - פעולות לחיזוקים .
קיימים 2 סוגי התניה: התניה קלסית והתניה אינסטרומנטאלית (אופרנטית).

1) התניה קלאסית - גירוי מן הסביבה גורר תגובה של אורגניזם .נוכחות של שני גירויים יחד קושרת אותם לאותה תגובה.(בניסיונו של פבלוב בכלבים הבשר וצילצול הפעמון - 2 גירויים - גרמו להזלת הריר - אותה תגובה ל-2 הגירויים.)

2) התניה אינסטרומנטאלית - האורגניזם תמיד פועל במטרה להשיג רווח או למנוע הפסד. לכן אם נצמיד חיזוק חיובי לפעולה היא תעלה בשכיחת, ואם נצמיד חיזוק שלילי האו יוריד את שכיחת הפעולה.

מה זה חשוב לנו כמורים?
בשלב רכישת ההרגל החיזוק צריך להופיע כל פעם שהפעולה מתבצעת , בעקביות. לאחר שלב הרכישה ניתן לחזק פעם אחת לכמה פעמים של הופעת הפעולה , באופן מסודר (כל 3-4 פעמים) או אקראי . אך אין לוותר על החיזוקים!!! אחרת הפעולה תלך ותעלם.
על בסיס ההתניות התפתחו שיטות של עיצוב התנהגות וטיפול בהתנהגויות לא הסתגלותיות.
לדוגמה :1) שיטה "כלכלת אסימונים": המטופל מקבל חיזוק סמלי (חומרני) על התנהגות רצויה ובהדרגתיות מחיזוק הסמלי עוברים לחיזוקים חברתיים. שיטה זו חשובה בתחום של כינון משמעת ובניית הרגלי חיים וגם הרגלי למידה. 2)הקהיה שיטתית-
שיטה לטיפול בחרדות ופוביות המשלבת התניה קלאסית והתניה אינסטרומנטאלית וכוללת 3 שלבים :אבחון- הרגעה - קשירת ההרגעה לגירויים מעוררי הפחד. (טיפול בחרדת בי"ס , בחרדת בחינות ).
הביקורת על הביהביוריזם : מכוון לאילוף , לא לוקח בחשבון התפתחות קוגנטיבית , נוירולוגית, גנטית של האדם. אבל בעיצוב התנהגות התניות סביבתיות לא מספיקות בלי התחשבות בגנים (הוכחות מחקרי תאומים). זהו בקצרה על תיאוריה ביהביוריסטית.

חג שמח לכולם !

אז מהן קהילות לומדים ?

בעקבות המאמר מאת אן בראון
The advencement of learning

ברשומות קודמות תיארתי מהם 6 מאפיינים של המודל "קהילות לומדים" ע"פ הגדרות של מיטשל ,7 מאפיינים של בתי ספר העובדים ע"פ מודל "קהילות לומדות" , אסרטגיות ופרקטיקות לבניית יכולת "קהילה לומדת". היום נדבר איך עובד זה בכיתה עצמה ומה עקרונות של המודל "קהילות לומדים ע"פ אן בראון.

מודל "קהילות לומדים" (בראון, 1994) מורכבת מ-4 שלבים בסיסיים:

א') שיעורי מסד שמטרתם .
1) יצירת מסד משותף של ידע (דרך חשיפה תפיסות שונות בנושא הנחקר).
2)הצגת היעד של המחקר (מה יקרה בעוד 15 שבועות). הלומדים מגבשים שאלות שמעניינות אותם , ושרוצים לחקור בקבוצות.

ב') קבוצות מחקרנמשך כחדשיים).
1)הקהילה מתפצלת לקבוצות וכל קבוצה חוקרת תחום מסויים :

• קריאת הטקסט בשיטה "הוראה הדדית" (ראה רשומות קודמות)
• ראיון מומחים
• איסוף נתןנים
• עיבוד מידע
• עריכת תצפיות

2)המורה מזמן את הקבוצות לשיחות מוצלבות לבניית מסד הידע המשותף נוסף.

ג') תצרף (ג'יגסו ההידוע לכם מרשומה הקודמת ):

1)מומחים מקבוצה מתפזרים בין הקבוצות אחרות ומציגים את הידע שנאסף ופותח . וכך עושה כל קבוצה בתורה .

2) הידע שנאסף בכל קבוצות המחקר מגויס לפתרון בעיה.

ד') תערוכה מסכמת - הצגצ הבעיות והפתרונות .

במשך כל שלבים המורה לומד יחד עם תלמידיו , תומך בעשייה, מנחה וכוון את התהליך.

המטרה - לכוון את התלמידים לחשיבה (מרמות גבוהות) ולעזור להם להציב מטרות למחקר המשכי.

עקרונות של למידה איכותית בקהילות לומדים.

1) למידה פעילה.

2) הכיתה כמערך של "אזורי התפתחות קרובה"(ע"פ ויגוצקי) רבים : הלומדים בשלבים שונים של התפתחותם ומתפתחים בקצב שלהם. החקירה מתבצעת ע"י יחידים וקבוצות בהנחיית מנחה מיומן.

3) לגיטימציה של הבדלים.

4) קהילה של שיח .

5) קהילת עשייה : הלמידה תלויה בקיומה של קהילת למידה וחקירה.

6) תוכן מושגי עמוק המתאים למצב ההתפתחותי של הלומדים.

7) הערכה אותנטית , מוסכמת ותואמת לתוכנית הלימודים.

בהצלחה !